ת"פ
בית משפט השלום בכפר סבא
|
7345-07-11
07/11/2013
|
בפני השופט:
מיכאל קרשן
|
- נגד - |
התובע:
מדינת ישראל עו"ד אבישי רובינשטיין
|
הנתבע:
1. זמירה אזולאי 2. ניסים אזולאי
עו"ד עליזה כשכאש עו"ד ליהי גוטמן
|
גזר דין |
1. הנאשמים, אם ובנה, הודו בעובדות כתב אישום מתוקן בשלישית לאחר הליך גישור וטרם ניהול הוכחות (להלן - "
כתב האישום המתוקן), בביצוע עבירות של
חבלה חמורה, לפי סעיף 333 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן - "
חוק העונשין") ותקיפה ו
חבלה ממשית על ידי שניים או יותר, לפי סעיף 382(א) לחוק העונשין.
2. לפי עובדות כתב האישום המתוקן, גב' ר' (להלן - "
המתלוננת") היא שוטרת בתחנת פתח תקווה ומר ש' (להלן - "
המתלונן") הוא בעלה. במועד הרלוונטי לכתב האישום התגוררו המתלוננים בבית ברחוב קיבוץ גלויות בפתח תקווה, בסמיכות לבית הנאשמים. בין הנאשמים למתלוננת קיים סכסוך ממושך, על רקע החשדות כי המתלוננת מוסרת מידע מפליל אודות הנאשמים ושאר בני משפחתם.
ביום 23.6.2011 יצאו המתלוננים מביתם לכיוון רכבה של המתלוננת שחנה מול ביתם. באותה עת שהו מול הבית מספר אנשים מבני משפחת הנאשמים, ובהם: הנאשמים, בנה הקטין של הנאשמת (להלן - "
הקטין") ואחר שזהותו אינה ידועה (להלן - "
האחר").
המתלוננים נכנסו לרכב ובשלב מסוים יצאו ממנו והתנהלו חילופי דברים בין הנאשם והקטין לבין המתלוננים אשר כללו גידופים. בעקבות זה רצה הנאשמת לעבר המתלוננת והחלה להכות אותה בראשה ובפניה ולמשוך בשערותיה בחוזקה והמתלוננת הדפה את הנאשמת ביד אחת, ואחר כך בשתי ידיים. בשלב זה הגיע בריצה האחר, אחז את המתלוננת מאחור והפיל אותה על הכביש.
כשהמתלוננת שכבה על הארץ, הכו אותה הנאשמים, הקטין והאחר, בצוותא חדא, באופן שהנאשמת מכה באמצעות ידיה בפני המתלוננת, הקטין והאחר בועטים בה ומכים אותה באגרופיהם והנאשם בועט בה מספר פעמים. באחת ממכות האגרוף נשברו שלוש שיניה של המתלוננת כתוצאה מהמכות שהיכו בה הקטין או האחר.
בהמשך ניגש המתלונן לסייע לאשתו. הוא אחז בנאשמת וניסה למנוע ממנה מלהמשיך ולתקוף את המתלוננת. בתגובה הנאשמת סטרה למתלונן בפניו. מיד ובסמוך חבט הנאשם במתלונן באגרוף בכתפו והקטין בעט בו ברגל.
בעקבות כל אלה הגיעה המתלוננת לחדר המיון בבית החולים בילינסון בפתח תקווה כשהיא סובלת ממכאובים בכל חלקי גופה, לרבות הלסת השמאלית, תזוזה של שלושה שתלים בשיניים, סימני חבלה בפנים, שבר באמה הימנית ובכף יד ימין, שבר בחוליות L2 ו-D3 בעמוד השדרה ושברים בצלעות בצד ימין. בהמשך עברה המתלוננת טיפול לקיבוע יד ימין וטופלה במשככי כאבים.
בעקבות האירוע נגרמו לנאשמת שריטה מתחת לעין שמאל ושתי שריטות בכתף.
3. הצדדים לא נתקשרו ביניהם בהסכמה לעניין העונש.
4. להשלמת התמונה יצוין כי הקטין נדון בנפרד בבית משפט לנוער. בעניינו של הקטין התנהלו הוכחות ונקבע על ידי בית המשפט שביצע את כל המיוחס לו בכתב האישום. עניינו של הקטין טרם הסתיים בבית המשפט לנוער וטרם הוחלט האם להרשיעו ואיזה אמצעי ענישה או טיפול יינקטו ביחס אליו.
עבר פלילי, תסקיר וראיות לעונש
5. לנאשם הרשעה אחת בגין עבירת איומים, בגינה נדון למאסר על-תנאי. לנאשמת אין הרשעות קודמות.
6. הנאשם נשלח לתסקיר חובה בשל גילו (יליד 1993).
שירות המבחן התרשם כי הנאשם מושפע מאוד מהוריו, אך אלה מתקשים להציב לו גבולות ונוקטים גישה מגוננת כלפיו וכלפי הסתבכויותיו החוזרות עם החוק. הנאשם נשר מלימודים לאחר 10 שנות לימוד. פיתח הערכה עצמית נמוכה. עבד באופן מזדמן בחנות ירקות ובהמשך השתלב בעבודה במחלקת התברואה בעיריית פתח תקווה. בשל מעצרו בהליך הנוכחי הפסיק את עבודתו ובהמשך השתלב בעסק עצמאי שפתח אביו.
לפני שירות המבחן הנאשם הודה באופן חלקי בעובדות כתב האישום. הוא התקשה להכיר בבעייתיות שבהתנהגותו והתקשה לקחת אחריות על מעשיו. לדבריו המתלוננת נהגה במשפחתו באופן משפיל, ולטעמו היא זו שביום האירוע נהגה ראשונה באלימות באמו. לתפיסת הנאשם, איבד שליטה לאור הזדהותו עם אמו. הנאשם פעל לדבריו על מנת לגרום להפסקת האלימות כלפי אמו והסביר את הודאתו בבית המשפט כרצון לסיים את ההליך המשפטי.
שירות המבחן התרשם מחוסר בשלותו של הנאשם. הוא העריך את רמת הסיכון להישנות אלימות מצדו כבינונית-גבוהה, ואת חומרת האלימות שעלול להפעיל כבינונית-גבוהה גם כן. נוכח האמור נמנע שירות המבחן מהמלצה טיפולית בעניינו של הנאשם וציין כי ענישה קונקרטית חינוכית בדרך של ביצוע עבודות שירות עשויה להדגיש עבורו גבול להתנהגות המותרת.
7. חרף התנגדות הנאשמים שיסודה בכך שלא הוגש תצהיר נפגע טרם הדיון ובכך שכתב האישום המתוקן אינו תואם את גרסת המתלוננת, התרתי למתלוננת להעיד לפניי בשלב הטיעונים לעונש.
המתלוננת תיארה בעדותה את אופי הפגיעות שגרמו לה ולבנה מעשי הנאשמים, אך חרגה מעבר לכך וטענה טענות כאלה ואחרות בנוגע להתרחשות הדברים ביום האירוע. אתעלם מן החלקים בעדות המתלוננת החורגים מהתשתית העובדתית המוסכמת שמצאה ביטויה בכתב האישום המתוקן.